יום ראשון, 26 באפריל 2009

הרופא- מפגש 3 עם החולה

11/10/09

לאחר 6 חודשים בהם שמעון עבר טיפול תרופתי, בליווי טלפוני קבוע, נפגשתי איתו היום.

הטיפול ריפא כמעט לגמרי את השחפת, והרגשתו של שמעון השתפרה פלאים. הדרכתי את שמעון בנוגע להמשך הטיפול. עליו להמשיך להתרחק מאלכוהול ולהימנע משתייה בקבוצות, כדי למנוע הדבקות בשחפת. שמעון צריך להמשיך וליטול את התרופות האנטיביוטיות, אך בתדירות נמוכה יותר, ולהמשיך להיות במעקב. שמעון הבטיח כי ימשיך להשתקם ויעקוב אחר הדרכתי, על מנת להחלים לגמרי מהשחפת.


החולה- כתבה 3

10/10/09

במשך חצי השנה האחרונה, בה נטלתי את התרופות האנטיביוטיות, השתפר מאד מצבי ואני מרגיש נפלא. לאורך הזמן שמרתי על קשר רציף עם הרופא, והוא הנחה אותי להמשך הטיפול התרופתי. לעיתים הרגשתי מסוחרר מהתרופות השונות שנטלתי, והרופא הסביר לי כי אלו תופעות לוואי נפוצות, וניתן להמשיך ליטול את התרופות ללא חשש.

בקרוב, אפגש עם הרופא לפגישה מסכמת בה הוא ינחה אותי כיצד להמשיך ולשמור על בריאותי.

חום גופי חזר לטמפרטורה נורמלית, איני משתעל עוד, ולא חש בקור לילי.

בנוסף, עקב הרגשתי הטובה הצלחתי למצוא עבודה פשוטה, ואני מנסה לשקם את חיי.

תהליך שיקום זה עזר לי ונתן מוטיבציה להמשיך ולהילחם בשחפת.

שמעון

הרופא המומחה- כתבה 2

3/6/09
סקירה היסטורית של השחפת-

מקורה של השחפת בימי קדם, והוא כנראה בבקר.
המחלה מתאפיינת בסימפטומים רבים, לכן לא זיהו אותה כמחלה אחידה עד לשנת 1820, ולמעשה - עד שנת 1839 כלל לא קראו לה שחפת.

גורם השחפת נתגלה על ידי רוברט קוך שפרסם את תגליתו בשנת 1882, וקיבל על ממצאיו פרס נובל לרפואה בשנת 1905. קוך שיער שהבקר נדבק בשחפת על ידי חלב נגוע, ובני האדם נדבקים דרך רסיסי רוק. גורם ההידבקות מחלב נגוע נמנע ע"י תהליך הפסטור.

קוך טען כי הוכיח שתמצית גליצרין יכולה לשמש כתרופה לשחפת, הוא קרא לתרופה זו בשם טוברקולין. בסופו של דבר הוכח כי הגליצרין אינו יעיל כתרופה לשחפת.

הפעם הראשונה בה הוצלח לנטרל את השחפת באמצעות חיסון התרחשה בשנת 1906 ע"י שני מדענים, שהחלישו את מתגי שחפת של בקר, וכך פיתחו תרופה עבור שחפת הבקר בלבד. כעבור מספר שנים הצליחו המדענים לפתח תרופה גם לשחפת בבני האדם.

רק בשנת 1946, כאשר פותחה התרופה האנטיביוטית סטרפטומיצין, נוצר טיפול יעיל לריפוי המחלה. למרות הטיפול היעיל שפותח נגד חיידקי השחפת המחלה גילתה עמידות מרשימה בפני האנטיביוטיקה.


סטטיסטיקה-



בין השנים 1989 ל - 2005 שעור הארעות השנתי באוכלוסייה הכללית בישראל נע בין 2.9 ל- 11 חולים ל- 100,000 נפש. מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה כי 8 מיליון איש מאובחנים כחולי שחפת מידי שנה.
ההערכה היא כי בעשור הקרוב ימותו כ- 10 מיליון מהמחלה.
שעור התחלואה בשחפת בישראל הוגדר כבעיה משמעותית בבריאות הציבור החל מאמצע שנות
ה- 80. העלייה בתחלואה נובעת בין השאר מגלי העלייה מארצות בהן שיעור השחפת גבוה.

הרופא- מפגש 2 עם החולה

1/6/09
פגשתי כעת את שמעון, לאחר שישה שבועות בהם מחלתו החריפה.
אני מניח כי המחלה החריפה משום שהיא נגרמת מחיידק, והסביבה פחות משפיעה עליה. לכן, מעברו של שמעון והפחתת צריכת האלכוהול, לא השפיעו רבות על המחלה.

תוצאות הבדיקות הראו כי שמעון אכן חולה בשחפת, אך לפני מתן התרופות אערוך מספר בדיקות נוספות בכדי לוודא כי זו אכן המחלה.
לפני שאחליט איזה טיפול שמעון צריך לעבור, אערוך סקירה על מבנה ותפקוד הריאות, אשר המחלה פוגעת בעיקר בהן:


לפי תרשים זה, הריאות מחולקות לשניים, המחולקות לשלוש אונות, אשר בהן יש סימפונות רבות. סימפונות אלו הן צינוריות אוויר קטנות, המחוברות לנאדיות- שלפוחיות אוויר קטנות המוקפות נימים. כשמתבצע תהליך הנשימה, החמצן מפעפע אל הדם שבנימים, ומוזרם ע"י הדם לכל רקמות הגוף.
תפקידי הריאות:
· ממירות פפטיד המעלה
את לחץ הדם מסוג אחד לסוג שני על ידי אנזים המרה.
· מנקות קרישי דם קטנים שנוצרו בורידים.
· מווסתות את הלחץ החלקי של פחמן דו חמצני בדם ובכך גם את רמת החומציות (pH)
שלו.
· משמשות כרקמה המקיפה את הלב
ומגינה עליו מפני מכות ולחצים.
· מסננות בועיות גז הנוצרות בדם ורידי - למשל, אחרי צלילה.
לאחר סקירת הריאות, ערכתי מספר בדיקות, ובהן: בדיקת תפקודי הכבד, ראיית צבעים, שדות ראייה וחדותה, ומבחני שמיעה. בדיקות אלו בוצעו בכדי לקבוע את סוג התרופות בהן ייעשה שימוש.
שורת בדיקות אלו הראו כי שמעון סובל משחפת פעילה וקשה, והטיפול למחלה זו נמשך 6 חודשים.
בנוסף, בפגישתי עם הפרופסור המומחה הוא הציג לי סקירה על קבוצות הסיכון ודרכי ההדבקה, התרשמתי כי שמעון נמצא בין קבוצות הסיכון, ושהשערתי לגבי דרך ההדבקה נכונה.
בחודשים אלו שמעון ייטול את התרופות האנטיביוטיות בתדירות קבועה ובהתמדה.
כיום, דרך הטיפול המקובלת ביותר לשחפת היא שילוב אינטנסיבי של תרופות אנטיביוטיות שונות.
אני ממליץ לשמעון חודשיים של טיפול באיזוניאזיד, ריפמפין, אתמבוטול ופיראדינאמיד, וארבעה חודשים נוספים של טיפול באיזוניאזיד וריפמפין.


אפגש עם שמעון בעוד שישה חודשים, לאחר סיום הטיפול התרופתי.

החולה- כתבה 2

30/5/09
עברתי את בדיקת הטוברקולין, והחלה אצלי תגובה אלרגנית חריפה בעור.
בשבועות האחרונים ישנתי בבית המחסה, כדי ששיעולי לא יורע.
בנוסף, השתדלתי להמעיט בצריכת האלכוהול, כדי שארגיש טוב יותר, אך הדבר לא השפיע.
מעבר זה לא שיפר את מצבי, והוא אף החריף ולווה בדם.
האמנתי ששינה טובה ובטמפרטורה גבוהה יותר, תוביל לירידת חום הגוף, אך חום גופי נשאר גבוה.
אתמול קיבלתי את תוצאות הבדיקות של תרביות הליחה, ואני הולך
לרופא לבדיקה נוספת בציפייה שהוא יאבחן את מחלתי, וייתן תרופה בהתאם.

שמעון

הרופא המומחה- כתבה 1

30/4/09

קבוצות סיכון וגורמים למחלה-

* אנשים החשופים למחלה ונמצאים בקשר עם חולה שחפת (משפחה, חברים, מקום עבודה).

* אנשים מארצות בהן מחלת השחפת שכיחה.

* צוותים רפואיים אשר באים במגע עם חולים נגועים.

* חולים שהמערכת החיסונית חלשה (נשאי HIV וחולי איידס, מחלות כרוניות, משקל ירוד).

* כל אדם עם תוצאה ’חיובית‘ בבדיקת הטוברקולין לא מהווה קבוצת סיכון.

גורם המחלה הוא חיידק בעל מחזור חיים איטי המתפתח בגוף האדם אשר ניתן לזהותו בבדיקת מעבדה. החיידק מת בתוך זמן קצר בתנאי יובש ו/או בתנאי חשיפה לאור השמש.

מחולל המחלה הוא חיידק השחפת הנקרא Mycobacterium tuberculosis מסוג מתג, שנתגלה על ידי הרופא הגרמני רוברט קוך ב- 1882, מתג זה פעיל בבקר וגם באדם.

גורמי הדבקה ומניעה

הדבקה:

ההדבקה מאדם לאדם נעשית דרך הטיפות הקטנות של השיעול או הרוק של אדם החולה במחלה פעילה. הסיכון להדבקה תלוי בעומס החיידקי של האדם החולה, זמן החשיפה, חומרת החיידק ותפקוד המערכת החיסונית של האדם הנדבק. כיום לא נהוג לחסן את האוכלוסייה בעולם המערבי בשל יעילותו הנמוכה של החיסון, ומאחר והחיסון פוגע ביכולת להשתמש בהמשך במבחן טוברקולין על מנת לאבחן את המחלה.

בנוסף, תנאי צפיפות ורמת חיים ירודה הם גורמים מסייעים בהתפשטות המחלה.

מניעה:

לאדם הנמצא במגע הדוק עם חולה שחפת פעילה ומדבקת, מומלץ לקבל טיפול מונע.

מכאן החשיבות בקביעה ברורה מה מוגדר כמגע הדוק מתוך כלל המגעים של חולה השחפת.

הטיפול נמשך כשישה חודשים, בגלל אופיים של חיידקי השחפת המתרבים באופן איטי מאוד.

הטיפול התרופתי פעיל נגד החיידקים רק בשלב ההתרבות.


יום שישי, 24 באפריל 2009

הרופא- מפגש 1 עם החולה

20/4/09

פרטי החולה
שם: שמעון
גיל: 40
תיאור כללי:
שמעון חי ברחוב, הוא ישן בסביבה בעלת טמפרטורה נמוכה, ותזונתו לקויה.
לאחרונה משתעל רבות ולעיתים השיעול מלווה בדם, משקלו ירד במהירות.
שמעון חש בחולשה כללית, וכאבי ראש. שמעון שותה אלכוהול בתדירות גבוהה מאוד.

החולה נשאל האם הוא בא במגע עם פייה אשר עברה מפה לפה, ובין אנשים חולים או משתעלים קשות.
שמעון השיב כי הוא אכן שתה פעמים רבות מאותה פייה עם אנשים אשר נראו חולים.
נראה כי שמעון נדבק במחלתו ע"י שתייה מפי המזוהמת ברוק נגוע.

התסמינים הנראים אצל שמעון
1. חום גוף גבוה וקור לילי עקב שהייה בטמפרטורה נמוכה.
2. שיעול מלווה בדם.
3. ירידה מהירה במשקל.
4. חולשה כללית וכאבי ראש.

תסמינים אלו מאפיינים מחלה ריאתית קשה.
בנוסף, ההשערה כי שמעון נדבק ע"י מגע עם רוק מזוהם מובילה לסברה כי מחלתו היא שחפת.
בכדי לאשש סברה זו, אשלח את שמעון למבחן טוברקולין, חומר זה הוא חלבון המופק ממתג השחפת (סוג החיידק המחולל את השחפת), חומר זה מעורר באנשים שחלו בשחפת תגובה אלרגנית בעור. הבדיקה אינה עובדת כראוי אצל אנשים אשר עברו חיסון, אך מכיוון ששמעון הינו עולה מאתיופיה וחי ברחוב, אינו קיבל את החיסון ואין חשש לכך שהבדיקה אינה תישא תוצאות.

בנוסף, אם הבדיקה תעלה תשובות חיוביות אבקש לשלוח את שמעון לבדיקה של 3 תרביות ליחה.
לאחר קבלת תוצאות הבדיקות אבקש לפגוש את שמעון.