לאחר 6 חודשים בהם שמעון עבר טיפול תרופתי, בליווי טלפוני קבוע, נפגשתי איתו היום.
הטיפול ריפא כמעט לגמרי את השחפת, והרגשתו של שמעון השתפרה פלאים. הדרכתי את שמעון בנוגע להמשך הטיפול. עליו להמשיך להתרחק מאלכוהול ולהימנע משתייה בקבוצות, כדי למנוע הדבקות בשחפת. שמעון צריך להמשיך וליטול את התרופות האנטיביוטיות, אך בתדירות נמוכה יותר, ולהמשיך להיות במעקב. שמעון הבטיח כי ימשיך להשתקם ויעקוב אחר הדרכתי, על מנת להחלים לגמרי מהשחפת.
במשך חצי השנה האחרונה, בה נטלתי את התרופות האנטיביוטיות, השתפר מאד מצבי ואני מרגיש נפלא. לאורך הזמן שמרתי על קשר רציף עם הרופא, והוא הנחה אותי להמשך הטיפול התרופתי. לעיתים הרגשתי מסוחרר מהתרופות השונות שנטלתי, והרופא הסביר לי כי אלו תופעות לוואי נפוצות, וניתן להמשיך ליטול את התרופות ללא חשש.
בקרוב, אפגש עם הרופא לפגישה מסכמת בה הוא ינחה אותי כיצד להמשיך ולשמור על בריאותי.
חום גופי חזר לטמפרטורה נורמלית, איני משתעל עוד, ולא חש בקור לילי.
בנוסף, עקב הרגשתי הטובה הצלחתי למצוא עבודה פשוטה, ואני מנסה לשקם את חיי.
תהליך שיקום זה עזר לי ונתן מוטיבציה להמשיך ולהילחם בשחפת.
שמעון
קבוצות סיכון וגורמים למחלה-
* אנשים החשופים למחלה ונמצאים בקשר עם חולה שחפת (משפחה, חברים, מקום עבודה).
* אנשים מארצות בהן מחלת השחפת שכיחה.
* צוותים רפואיים אשר באים במגע עם חולים נגועים.
* חולים שהמערכת החיסונית חלשה (נשאי HIV וחולי איידס, מחלות כרוניות, משקל ירוד).
* כל אדם עם תוצאה ’חיובית‘ בבדיקת הטוברקולין לא מהווה קבוצת סיכון.
גורם המחלה הוא חיידק בעל מחזור חיים איטי המתפתח בגוף האדם אשר ניתן לזהותו בבדיקת מעבדה. החיידק מת בתוך זמן קצר בתנאי יובש ו/או בתנאי חשיפה לאור השמש.
מחולל המחלה הוא חיידק השחפת הנקרא Mycobacterium tuberculosis מסוג מתג, שנתגלה על ידי הרופא הגרמני רוברט קוך ב- 1882, מתג זה פעיל בבקר וגם באדם.
הדבקה:
ההדבקה מאדם לאדם נעשית דרך הטיפות הקטנות של השיעול או הרוק של אדם החולה במחלה פעילה. הסיכון להדבקה תלוי בעומס החיידקי של האדם החולה, זמן החשיפה, חומרת החיידק ותפקוד המערכת החיסונית של האדם הנדבק. כיום לא נהוג לחסן את האוכלוסייה בעולם המערבי בשל יעילותו הנמוכה של החיסון, ומאחר והחיסון פוגע ביכולת להשתמש בהמשך במבחן טוברקולין על מנת לאבחן את המחלה.
בנוסף, תנאי צפיפות ורמת חיים ירודה הם גורמים מסייעים בהתפשטות המחלה.
מניעה:
לאדם הנמצא במגע הדוק עם חולה שחפת פעילה ומדבקת, מומלץ לקבל טיפול מונע.
מכאן החשיבות בקביעה ברורה מה מוגדר כמגע הדוק מתוך כלל המגעים של חולה השחפת.
הטיפול נמשך כשישה חודשים, בגלל אופיים של חיידקי השחפת המתרבים באופן איטי מאוד.
הטיפול התרופתי פעיל נגד החיידקים רק בשלב ההתרבות.
פרטי החולה
שם: שמעון
גיל: 40
תיאור כללי:
שמעון חי ברחוב, הוא ישן בסביבה בעלת טמפרטורה נמוכה, ותזונתו לקויה.
לאחרונה משתעל רבות ולעיתים השיעול מלווה בדם, משקלו ירד במהירות.
שמעון חש בחולשה כללית, וכאבי ראש. שמעון שותה אלכוהול בתדירות גבוהה מאוד.
החולה נשאל האם הוא בא במגע עם פייה אשר עברה מפה לפה, ובין אנשים חולים או משתעלים קשות.
שמעון השיב כי הוא אכן שתה פעמים רבות מאותה פייה עם אנשים אשר נראו חולים.
נראה כי שמעון נדבק במחלתו ע"י שתייה מפי המזוהמת ברוק נגוע.
התסמינים הנראים אצל שמעון
1. חום גוף גבוה וקור לילי עקב שהייה בטמפרטורה נמוכה.
2. שיעול מלווה בדם.
3. ירידה מהירה במשקל.
4. חולשה כללית וכאבי ראש.
תסמינים אלו מאפיינים מחלה ריאתית קשה.
בנוסף, ההשערה כי שמעון נדבק ע"י מגע עם רוק מזוהם מובילה לסברה כי מחלתו היא שחפת.
בכדי לאשש סברה זו, אשלח את שמעון למבחן טוברקולין, חומר זה הוא חלבון המופק ממתג השחפת (סוג החיידק המחולל את השחפת), חומר זה מעורר באנשים שחלו בשחפת תגובה אלרגנית בעור. הבדיקה אינה עובדת כראוי אצל אנשים אשר עברו חיסון, אך מכיוון ששמעון הינו עולה מאתיופיה וחי ברחוב, אינו קיבל את החיסון ואין חשש לכך שהבדיקה אינה תישא תוצאות.
בנוסף, אם הבדיקה תעלה תשובות חיוביות אבקש לשלוח את שמעון לבדיקה של 3 תרביות ליחה.
לאחר קבלת תוצאות הבדיקות אבקש לפגוש את שמעון.
